ביטחון עצמי: הסיפור שלי

היי אהובות, שמחה שאתן כאן איתי לעוד פוסט.
ידעתי שאני הולכת לעשות את הפוסט הזה כבר לפני המון זמן, אך לכתוב אותו, החלטתי שעכשיו זה הזמן המתאים. ואת האמת אני כותבת את זה ממש ערב לפני שהפוסט הזה עולה, ממש בספונטניות.
אף פעם לא החשבתי את עצמי לילדה חסרת ביטחון, או אם להיות יותר מדוייקת, אף פעם לא סבלתי מיזה. כן היו לי פעמים שהייתי חושבת לעצמי כמה אני לא יפה, או כל דבר אחר שבממוצע כל בן אדם שני בעולם הזה, חושב על זה.
כן היו לי המון פעמים שחברות שחשבתי שהן אמיתיות התגלו כלא. אבל התגברתי על הכל ותמיד הרמתי את עצמי למעלה, כי ידעתי שאין דרך אחרת.
‘אם אין אני לי, מי לי’, וזה אחד המשפטים שבאמת מלווים אותי לאורך כל חיי, לא תמיד יהיו אנשים שירצו בטובתי, לא תמיד יהיה אנשים שירימו אותי למעלה ויאמינו בי. אם אני לא יאמין בעצמי וארים את עצמי למעלה, אז מי כן?
1302253נתחיל מהיסודי.
ביסודי כמו ביסודי, יש ילדים קטנים, למעשה כולנו היינו ילדים קטנים, ותמיד היו ילדים שלא התאימה להם העדה שלי, והחליטו להציק לי, אבל בנינו זה באמת באמת לא הזיז לי. והאמת, לא הייתי בוכה בגלל דברים כאלו כשהייתי קטנה, הייתי יותר רגישה בעינייני האהבה, אם איזה מישהי הייתה צועקת בכיתה שאני אוהבת איזה ילד, או שאם חיבבתי מישהו ביסודי ופחדתי לספר, והייתי באה הבייתה ובוכה כאילו אני נערה בת 20 שעברה שברון לב.
יכול להיות שאני צריכה להודות להורים שלי על כך, אולי כשהייתי קטנה הם חינכו אותי בצורה כזו שלא הייתי צריכה לסבול מחוסר ביטחון עצמי.  כפי שאמרתי, תמיד היו לי חסרונות להגיד על עצמי, לכל אחד יש.
תמיד הייתי חושבת שאני לא מספיק יפה, אולי לא מספיק טובה,  והיו לי פעמים שנורא אהבתי את עצמי, והייתי שלמה עם עצמי, מכל הבחינות. אבל תודה לאל הכרתי המון חברות טובות ביסודי, שבאמת היו לי לאמתיות.

הגעתי לחטיבת ביניים.
גם שם, היו כמה סיפורי אהבה קטנים ובעצם אחד מרכזי.
לא ארחיב כי אני בטוחה שזה לא מעניין, אך הפואנטה פה היא שגם כשהגעתי לבית ספר חדש, חטיבת ביניים גם שם היו לי כמה חברות שבאמת החשבתי לטובות אך מסתבר שלא, פשוט לא היה חיבור, אולי מקנאה, אולי פשוט האופי שלנו לא הסתדר.
תמיד היה סביבי המעגל הזה של הקנאה, תמיד היו לי כל מיני חברות מכל מיני מקומות שהיו פועלות בצורה כזו או אחרת, ולא הייתי מבינה למה, ועכשיו כשגדלתי, אני מסתכלת אחרונה ומבינה מאיפה זה נובע. וזה מלווה אותי לצערי, גם היום.
אבל אין מה לעשות, אי אפשר לברוח מיזה, בכל מקום ובכל זמן תמיד יהיו אנשים שיירצו לטובתך או לחלופין לרעתך.
כיתה ט’ הגיעה, ואיתה הגיעה האהבה הראשונה.
אני לא אומרת שזה העלה לי את הביטחון 360 מעלות, אך כמובן שזה שיפר עוד יותר את ההרגשה לדעת שיש מישהו שאוהב אותך ‘ללא תנאים’, או איך שלא תרצו לקרוא לזה.
עברו כמה חודשים, ולאחר הפרידה הרגשתי בן אדם אחר, פה כן הרגשתי שאני משתנה 360 מעלות, אך עדיין נשארת עצמי
השתנתי לטובה,ממה שאני מכירה, ברוב הפרידות, יישר זונח הביטחון וישר מתחילה ‘מרירות’, אך אצלי זה היה ההפך.
קיבלתי יותר ביטחון, נהייתי הרבה יותר ממה שהייתי, קיבלתי גם את ‘מחלת הפרפקציוניזם’, הרצון תמיד להיות מוצלחת יותר ולשאוף תמיד למעלה, להיות תמיד מתוקתקת, הרצון תמיד להיות בשליטה ובעצם כל הדברים שמתלווים לזה.
הפרידה גרמה לי ”לגלות את עצמי מחדש”, אני חושבת שעד כה, זו הייתה ‘נקודת המפנה, השיא” שלי.. ובגלל זה אומרים שמה שקורה, קורה לטובה 🙂

החברה הכי טובה שלי, וגם החברות הטובות שלי, ברגע שראו אותי חשבו שאני ”סנובית”.”.
כיום, הן צוחקת על זה, כי הן יודעות מי אני ומה אני, הן הכירו אותי. אני יודעת שאם אני הייתי רואה מהצד מישהי כמוני, אפילו יש מצב שברושם ראשוני הייתי גם חושבת כמוהן, לא יודעת.
אני זוכרת את היום הראשון שהגעתי ללהקה שלי,  ששם בעצם הכרתי את החברה הכי טובה שלי,הגעתי עם עקבים שטוחים כאלו שעושים במיוחד לילדות קטנת, היא הסתכלה עליי ואמרה לחברה שלה: מי זאת? היא נראת סנובית. ובום, איך שהתחלנו לדבר פשוט לא הפסקנו. (קרה לפני 6 שנים בערך.)
גם כיום, אני נורא אוהבת להשקיע בעצמי. אני נורא אוהבת לבלוט, להיות מיוחדת, שונה, אני אוהבת להיות מטופחת ומאופרת היטב (לא מסכת איפור, אבל המינימום), שיער מטופח, בגדים מגוהצים, אוהבת להתאים בגדים, אני מתלבשת גם בצורה שתחמיא לגוף שלי ותבליט את הדברים שאני אוהבת.
אני יכולה גם לבוא עם תיק או שניים של מייקל קורס, אולי בגלל זה אנשים חושבים ככה? אני לא חושבת כמוהם. זה שבחורה מגיעה מטופחת, לבושה יפה, עם תיק ממותג יוקרה, זה לא הופך אותה לשיטחית או ‘סנובית’.
אני אוהבת להשקיע בעצמי, אני אוהבת להתאפר, להתלבש יפה, אני אוהבת מותגים, אני עושה מה שכיף לי וטוב לי, לא רואה את הסיבה להפוך את זה למשהו רע ויישר לחשוב שזה הופך אותי או כל ילדה אחרת לשיטחית
אני מתעסקת בחיצוניות שלי, אך לא סובבת סביב זה. ובתכלס, אין אחד שלא אכפת לו מאיך שהוא נראה, כולם תמיד רוצים להראות על הצד הטוב ביותר שלהם, ולא בשביל שאחרים יגידו וואו, אלה קודם כל בשביל עצמם. זה ממש ממש לא עיקר חיי. אני מתאפרת, מתלבשת, ומטפחת את עצמי בשביל עצמי, קודם כל בשביל עצמי, ורק אחר כך בשביל אנשים, כי כפי שאתם מכירים אותי, לא מעניין אותי כל כך מה אנשים חושבים עליי, וזו הנקודה הבאה שלי

לאחרונה, קרה לי מקרה שאני נורא שמחה שהוא קרה, כי הוא חיזק אותי עוד יותר, וחידד לי את הדברים בצורה ברורה יותר.
ישבתי בשיעור פרטי עם המורה שלי לאנגלית, וקראנו טקסט על מחשבים, כמובן שבדיון היא שאלה על הבלוג שלי, אז סיפרתי לה שאני אוהבת נורא את הבלוג שלי, אוהבת לכתוב, ובכלל להתעסק בכל הנוגע לאיפור וכתיבה יחד.
היא אמרה לי משפט של, ”פוגשים את החיצוניות, אך מתאהבים בפנימיות”, וכבר פה הבנתי שהיא מתחילה לרמוז לי. היא המשיכה ורמזה בצורה די ברורה שכל מה שמעניין אותי זה מראה חיצוני.
מי שבאמת מכיר אותי, יודע שאני אוהבת להשקיע בעצמי ולהראות טוב, אך יודע שרוב החיים שלי אני עוסקת בפנימיות. מבחינתי אם אין עומק, שום יופי פה לא יכול לעזור.
אם רק יופי היה מעניין אותי, סביר להניח שלא הייתי מוציאה מאיות, או מקבלת כמעט כל שנה תעודת הצטיינות (והצטיינות יתרה) וסביר להניח שלא הייתי רוצה להיות פסיכולוגית.
כלומר, אני עוד לא בת 16, אין לי משפחה לפרנס על הראש, או ילדים לגדל, או ללמוד באוניברסיטה כלומר החיים שלי סובבים כמובן בלימודים, אך אני מתעסקת גם במה שעושה לי טוב, איפור. אך איפור ולימודים אינו סותר אחד את השני.
לקחתי בחשבון גם שהמורה שלי היא מהדור הישן, שלא מקובל שם להתאפר ולשים גלוס בגיל 18, וחשוב רק לקרוא כל היום ספרים. אולי בכלל היה לה יום רע והיא החליטה להוציא הכל עליי.
החברים שלי, המשפחה שלי, והכי חשוב אני, יודעת שהדבר הראשון שמעסיק אותי זה הפנימיות, וכל מי שמכיר אותי יגיד, כן, טלי אוהבת להתאפר, אך כל עוד אין עומק ופנימיות, אין על מה לדבר איתה.

כלומר, מה שאני באה להגיד בסיפור שלי, שיש המון אנשים  שיירצו להפיל אתכם למטה, או אולי אפילו כאלו שמרגישים מאויימים מהביטחון שלכם, אתם צריכים לדעת מי אתם, ומה אתם, והכי חשוב אל תתנו לאף דעה לשנות אתכם, זה שאתם יודעים מי אתם, ואוהבים ומקבלים את עצמכם כמו שאתם, זהו כבר עולם ומלואו.
המקרה הזה, גרם לי להבין עוד יותר מי אני, גרם לי להבין כמה שאני אוהבת את מי שאני, ושאני לא מוכנה להשתנות בשביל אף אחד. טוב לי כפי שאני.
אני מאחלת לכולם שתוכלו לאהוב ולקבל את עצמכם כפי שאתם, לא לתת לאף אחד להוריד אתכם.
והכי חשוב תזכרו: תהיו הגרסה הטובה ביותר של עצמכם!

vv659_EMB800LeafLinecats

  • Maayan (19 בSeptember 2016)

    מדהימה!!!

  • Michal mishuris (29 בOctober 2016)

    👏👏👏👏וואו איזה משפטים חכמים

    בלוג מדהיים טלוש גאה בך😍 חולה עלייך ומתגעגעת

  • Peacha (13 בJune 2017)

    את מקסימה!

LEAVE YOUR COMMENT

Your email address will not be published.

You Might Also Like

Here you can find the related articles with the post you have recently read.